השבת האבידה
סיפור עם אתיופי (רשם מהרי רובל, מפי יעקב בלאי)

מ עשה בסוחר שיצא עם חמוריו לשוק למכור סחורה. בדרך פרק את המשא מעל גב החמורים ושכב לנוח בצילו של עץ גובה. כשהגיע בסופו של דבר לשוק גילה ששכח ליד העץ שקית ובה מאה ביר (מטבע כסף הנהוגה באתיופיה). מיד חזר למקום לחפש את אבדתו. בדרך פגש באדם אחד. ראה אותו אדם שפניו של הסוחר מוטרדות ומודאגות שאלו: "מה קרה לך?"; איבדתי שקית ובה כל כספי", ענה הסוחר; "וכמה היה בשקית?"; "מאה ביר", ענה הסוחר;", "האם זו השקית שלך?", שאל אותו האיש, "מצאתי אותה ליד העץ". לקח הסוחר את השקית, פתח וספר את מאה הביר שהיו שם. לפתע עלה במוחו רעיון - הוא פנה לאיש ואמר לו: "בשקית היו מאתיים ביר ולא מאה - גנבת את מחצית כספי, החזר לי אותו". האיש הישר נדהם, אבל טענותיו כי לא לקח דבר מן השקית לא עזרו לו. לאחר דין ודברים ממושך הגיעו שניהם למשפט בפני המלך תאודורוס. שמע המלך את טענות שני הצדדים, שקל את העניין בכובד ראש ופסק: "אתה טוען", אמר לסוחר, "שאיבדת שקית ובה מאתיים ביר, אם כך השקית שנמצאה אינה שלך, כי בה יש רק מאה ביר. החזר שקית זו למי שמצא אותה ולך חפש את השקית שלך". "ואילו אתה", פנה המלך תאודורוס למצוא השקית, "מצאת שקית ובה מאה ביר. שמור אותה אצלך עד שיבוא בעל האבדה וידרוש אותה. ואם כעבור שלושה חודשים לא יגיע אלייך איש - הכסף שלך!". מתוך אתר תל"י