עדותו של אילן
סיפור עם מפי יהודי מרוקו

מ מעשה שהיה בימים, שהיה רבנו חיים בן-עטר, בעל סיפור "אור החיים", רב בעיר סאלי הסמוכה לראבאט. יהודי אחד יתרושש, לא-עליכם, וירד מנכסיו. יצא מראבאט ונדד בערי מרוקו ועסק במה שעסק, עד שקיבל סכום נכבד, שאפשר לו לחזור לעירו ולמצוא בה מחייתו. בדרכו חזרה לביתו עבר דרך העיר סאלי, שבה היה לו מכר משכבר הימים. מכיוון שנזדמן לשם בערב שבת הזמין אותו מכרו להישאר בשבת בביתו. נענה לו ההלך אף נתן לו כספו לשמירה עד צאת השבת. במוצאי שבת אחר "הבדלה" ביקש ההלך את הממון, שהפקיד בידי מארחו אך זה כפר בקול. -לא נתת לי שום כסף- אמר. וכשעמד ההלך על דעתו, הזעיף זה את עיניו והרים את קולו וקרא:- אינך מתבייש?! בביתי לנת ועל שולחני אכלת ולבסוף אתה כאן ומעליל עלי עלילות?! תבע ההלך את האיש לדין אצל רבנו חיים בן-עטר. כאשר באו שניים אל הרב פנה בעל "אור החיים" ואמר למארח:-יהודי זה טובע ממך את הכסף שהפקיד בידך בערב שבת. ענה זה ואמר:-לא היו דברים מעולם. בודה הוא עלי עלילות דברים. פנה רבי חיים להלך ושאלו:-שמא יש לך עד, שהפקדת ממונך בידו? השפיל ההלך עיניו ואמר:-לא היה עד בינינו. מתחת לעץ ישבנו שניניו, ואני הוצאתי את צרור הכסף ומסרתיו לו. קרא רבי חיים בשמחה:- הרי זה טוב מאוד! גש נא לעץ והזמן אותו להעיד. ההלך ידע שרבי חיים הוא בעל-מופת יצא אפוא לדרכו בלי לערער אחר הדברים. כעבור רגע הפליט הרב, כמשיח לפי תומו:-האיש שלנו הגיע כבר, בוודאי, אל העץ. -מה פתאום- השיב המארח כלאחר יד- עדיין רחוק הוא. העביר רבי חיים ידו על זקנו ואמר:- קום והשב לו, ליהודי, את כספו. וכשראה את תמיהתו של זה על פניו, הוסיף ואמר:- עם לא קיבלת ממנו כסף מתחת לעץ, מניין לך מקומו של אותו עץ? מיד החזיר האיש את הכסף לבעליו.