מחשבותו של מוכר הביצים
סיפור מפי יהודי עירק

מ עשה באחד שהיה עסקו לצאת אל הערבים לקנות מהם ביצים ותרנגולות, להביאם לעיר ולמכורם בשוק ברווח מועט , שממנו היה מתפנס רק בצימצום ובדוחק, אם כי העבודה היתה קשה , שהרי עליו ללכת ברגליו כמה שעות להביא ביצים ואת העופות מן הכפרים אל השוק. ויהי יום אחד והוא נושא על ראשו סל גדול שהיו בו יותר מאלף ביצים ,ועל כתפיו נשא שתי אגודות של שלוש תרנגולות כל אחד, והוא הולך בדרך לבוא העירה כמדי שבוע בשבוע. ובעודו מהלך והסל על ראשו והאגודות על כתפו חשב מחבות בליבו, עד מתי יהיה עוסק בעסק שיגיעתו מרובה ורווחיו מועטים. - הנה יש לי בסלי אלף ביצים ושתי אגודות של תרנגולות על כתפי, חשב , וכשאגיע לעיר לא אלך כשוק למכורם כרגיל, אלא הוליך הכל לביתי ואושיב את התרנגולות יל הביצים, ואז יהיה לי מכל ביצה אפרוח, וכעבור עשרה ימים יהיו בידי אלף אפרוחים מאלף ביצים שבידי. האפרוחים האלה, כשיגדלו יתחילו להטיל ביצים , אלף ביום אחד, ומכל ביצה שוב יצא אפרוח; ואושיב כמה אלפי תרנגולום על כמה אלפי ביצים, עד שתוך זמן קצר יהיו לי מתאיים אלף תרנגולות.אוכל למכור כל תרנגולת במחיר של דינר כסף לכל הפחות , ויהיו בידי 200,000 דינרים.באותה שעה אניח מידי עסק זה ואקנה בכסף צמר ואשלח אותו ללונדון ( בירת אנגליה ) ויימכר שם ברווח של חמישים אחוז לפחות. בכסף זה אקנה לי סחורה בלונדון ואביא אותה למדינתי, ואמכור אותה שוב ברווח של חמישים אחוז לפחות. וכך אמשיך בעסקי , עד שכעבור שלוש שנים בערך יהיו בידי חצי מיליון לירות זהב.אז אקנה לי את הארמון העומד בעירנו המוקף גנים ופרדסים, ובנוסף לכךכמה חנויות כדי להשכירן , ואהיה עשיר כמו רוטשילד ( משפחה של יהודים עשירים, בעלי בנקים , שמוצאה מגרמניה ). ואז עשירי מדינתי ייחשבו כאין וכאפס לעומתי. ברור שמחמת רוב עושרי וגדולתי יבחרו בי להיות ראש הקהל, וכשיגיע יום הולדת או יום ההכתרה של מלך , שאז נכנסים אליו כל השרים וגדולי הארץ לברכו, אהיה בראש המשלחת היהודית המוזמנת אל בית המלך. כשחשב היהודי על דבר זה, התחיל להרהר כיצד ישתחווה לפני המלך , והוא כופף את חצי גופוהעליון קדימה בתנועת כריעה עמוקה, ובאותו רגע נשמו הסל מראשו ונפל לתוך בור מלא סלעים בצד הדרך, וכל הביצים נשברו.יחד עמם נפלו תרנגולות לארץ, ואף מהם מתו אחדות.כששמע היהודי את קול המכה , התעורר לפתע ממחשבותיו , וירא שלא נשאר בידו כלום , לא ביצים ולא תרנגולות, לא דינרים ולא בתים וחנויות ולא נשיאות ולא חצר המלכות, ואין לו אלא ביצים שבורות ותרנגולות מתות. הסיפור הועתק מתוך "עדות מספרות", א' שטאל הוצאת משרד החינוך והתרבות.